פרדוקס הרעב ופריצת מעגל הקסמים



השמנת יתר, זו אחת הבעיות הנפוצות ביותר בתרבות השפע. המשקל העודף יותר עומס על כלל מערכות הגוף ומוביל לאוסף של בעיות בריאות, הנכללות תחת הכותרת "התסמונת המטאבולית" ולפתולוגיות רבות נוספות.

אורח החיים התובעני בעידן המודרני, מאופיין בישיבה ממשוכת מול מסכים, מחסור בפעילות גופנית, עודף סטרס, מחסור כרוני בזמן, אכילה מוגזמת של מזונות מתועשים והרגלי אכילה גרועים.

מזונות מתועשים, עתירים בסוכרים ופחמימות ריקות, מלח, שומנים מזיקים, חומרי שימור, חומרי טעם וריח, צבעי מאכל...מזונות אילו לרוב, דלים מאוד ברכיבי מזון חייוניים; וויטמינים, מנראלים, פיטוכימיקאלים נוגדי חמצון, חומצות שומן חיוניות, סיבים תזונתיי, אינזימי עיכול, חיידקים פרוביוטיים ועוד...

אנשים, שניזונים בעיקר ממזונות מתועשים, לא ירגישו שובע אמיתי גם כאשר קיבתם מלאה, הם ימשיכו לחוש בסוג של חוסר סיפוק, כיוון שלמעשה, הגוף שלהם, אינו מקבל את הרכיבים התזונתיים הנחוצים, מה שגורם להם לאכול הרבה מעבר לצרכי הגוף ולהשמין. באופן פרדוקסאלי, אנשים, שסובלים מעודף משקל, לעיתים קרובות, סובלים גם ממחסורים תזונתיים משמעותיים.

מזון מתועש, בדרך כלל, עתיר בסוכר ופחמימות ריקות, גורם להתמכרות, להשמנה, לעודף סוכר ושומנים בדם ולאין ספור בעיות בריאותיות נוספות.

צריכת סוכרים ופחמימות ריקות מובילה לעליות חדות ברמות הסוכר בדם ומייד לאחר מכן, לנפילות חדות. בעת הנפילות מתעורר צורך, בלתי נשלט, בעוד ועוד סוכר וחוזר חלילה. זהו מעגל קסמים, שמאוד קשה לפרוץ אותו. 

מזונות מתועשים, לרוב, מכילים ריכוזים גבוהים של שומן טראנס ושומנים מזיקים אחרים, הנאגרים בגוף, פוגעים בכלי הדם, מעמיסים על הכבד ומחבלים בתפקודו התקין. 

מזונות מתועשים, לרוב, מכילים חומרים כימיים מזיקים - חומרי שימור, חומרי טעם וריח, צבעי מאכל... החומרים הללו הם רעלים, הגורמים לשיבושים נרחבים, בכלל מערכות הגוף.

אכילה לא מבוקרת משבשת את האיזון במנגנונים ההורמונאליים של הרעב והשובע, משבשת את חילוף החומרים וגורמת להשמנת ייתר. 

אנשים, שסובלים מעודף משקל, לרוב מתנסים במבצעי הרזייה מסוגים שונים. דיאטות קיצוניות המבוססות על הרעבה, איסורים והימנעויות מאולצות, ספירת קלוריות וכו'... המבצעים הללו לרוב, מובילים לירידה משמעותית במשקל בזמן קצר, אך כאשר המבצע מסתיים, בדרך כלל חוזרים במהירות להרגלים הישנים וגם המשקל חוזר לקדמותו, במהירות ואף נוספים עוד כמה קלוגרמים עודפים. 

הדרך ההגיונית והבריאה ביותר לירידה במשקל, היא בראש ובראשונה, להמיר את המזון הקלוקל והמדולדל, במזון מזין איכותי מזין ומאוזן, לסגל הרגלי אכילה בריאים, לשלב פעילות גופנית מתונה אירובית ואנאירובית על בסיס קבוע. ולאפשר לגוף מנוחה ושנת לילה איכותית ומספקת.

כאשר הגוף מקבל את החומרים והתנאים הנחוצים לו, כל המנגנונים והמערכות חוזרים, אט אט, לפעול בצורה מיטבית ומאוזנת. מערכת העיכול מפרקת את המזון ביעילות וסופגת ממנו את הרכיבים החיוניים. מנגנון חילוף החומרים מנצל את רכיבי המזון לצורך בניית הגוף וייצור אנרגיה. הפחמימות והשומנים נשרפים במרץ והם אינם נאגרים ברקמות השומן. הכבד הכליות והלימפה מסלקים את הרעלים העודפים. הדם הנקי מזרים חמצן וחומרי הזנה לכל רחבי גוף. המערכת ההורמונלית הקשורה במנגנוני הרעב והשובע מתאזנת וכתוצאה מכך, כמויות המזון הנדרש הולכות וקטנות בהתאם לצורכי הגוף האמיתיים ולא מעבר לכך, הקיבה אף היא מצטמצמת למימדים פרופורציונאליים יותר. "תופעת הלוואי" של תהליך מבורך זה, מן הסתם, תהיה ירידה במשקל העודף. הגוף חוזר למידותיו הטבעיות בהדרגה, ללא ספירת קלוריות ומבלי לחוש ברעב. 

אם בעיית ההשמנה הייתה נובעת רק בשל סיבות פיסיות, היה קל יחסית להתמודד איתה, אלא שבדרך כלל שלובים בנושא זה, גם מטענים וחסכים רגשיים עמוקים, שמסבכים מאוד את התהליך. כאשר אדם חווה עצב, כאב, בדידות, ריקנות..., הוא הופך להיות "עכבר", המכרסם כל מה שנקרא בדרכו, מבלה בשיטוט מתמיד בין המקרר והמזווה וממשיך להיות מוטרד ולחפש נואשות אחר מזון מנחם, שימלא את הבור הריק שפעור בנפשו. מן הראוי, לתת את הדעת לסיבות השורש, המובילות לחסכים הרגשיים ולטפל בהם במקביל. סביר להניח, שאדם חיוני, שמח, אהוב ומסופק, לא יהיה זקוק לכרסום אובססיבי, אין סופי, על מנת לנחם את עצמו.

אפשר לרדת במשקל מבלי להרגיש בעונש או לסבול מרעב, אלא ההיפך, התחושות שאמורות ללוות את התהליך הן נינוחות, סיפוק, שובע, רווחה, חיוניות, קלילות וחדוות חיים... כאשר חווים תחושות מסוג זה, מטבע הדברים, הרבה יותר קל להתמיד בהרגלים החדשים, עד שהם נתמעים. לא מדובר במבצע הרזייה חד פעמי, חסר ערך, מדובר בשינויים אמיתיים באורח החיים, לטובת איכות חיים ברת קיימא.



הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.